|
נרגשים ושמחים לשוב לשיגרה עם פתיחת תערוכת היחיד של האמן מארק יאשאייב, הממשיכה ומעמיקה את עיסוקו במרחבים שבין הצבה לצילום וצילום שהוא הצבה. כמו בעבודות קודמות של האמן, גם בתערוכה זו, העבודות הינן הלחמים של סביבות שונות (במקרה זה מהקיבוץ) אותן הוא מצלם, מדפיס, תולה ומציב בחלל הסטודיו שלו או הגלריה, ואז מתערב בהם ומצלם שוב, לכדי יצירת מרחב היברידי חדש. העבודות לתערוכה נולדו מתוך שיטוט במרחבי הקיבוץ. מה שהחל כהרהור על מות הסוציאליזם, נותב במהרה אל אתר ארכיאולוגי זנוח בפאתי הקיבוץ, ואל אופני תצוגה ושימור של ממצאים שאינם מעניינים עוד איש. שם התערוכה נושא בתוכו את המתח שבין מרחבי המאבק לבין מרחבי התשוקה והחמדנות. מהאבן המרפררת ל”נשק של הפרולטריון” ועד לאבן שהינה שכיית חמדה נחשקת או אוצר ארכיאולוגי יקר ערך. בדרכו הייחודית מאפשר יאשאייב לניגודים הללו להתקיים יחדיו בתוך הדימויים אותם הוא מייצר לתערוכה. 
|