בן זיסו ופרידה, חברי קיבוץ שער העמקים. נולד ביום כ' בסיון תש"ז (8.6.1947) בקיבוץ. סיים את המוסד החינוכי שם. היה חבר ב"הפועל" מפאת נטייתו לספורט וכן השתייך ללהקת הריקודים של ההסתדרות בחיפה. ברבות הימים הוכיח שמואל את עצמו כאדם אחראי, רציני, בעל תפיסה מצויינת וידיים רגישות בעבודה - ובעיקר לגבי עבודת מכונות. בקור רוח ובשיקול הגיוני היה מתגבר על תקלות. שמואל ידע להרים את המורל בשלבו הומור בדבריו ובתבלו אותם בדברי עידוד אבל כאשר נדרשה רצינות בשעת דיון באיזו סוגייה שדרשה מחשבה וכובד ראש ידע להיות רציני ושקול. הוא לא היה "אידיאליסט שרוף". לעתים היה מותח ביקורת נוקבת אשר גם אם לא היתה הגיונית היה בה כדי להצביע על אורח מחשבה עצמאי. גויס לצה"ל באוגוסט 1966 אך לא הספיק לשרת בחיל השריון יותר מעשרה חודשים כי אז פרצה מלחמת ששת הימים, ובאחד הקרבות הקשים ביותר שהיו בה, הקרב שנערך בצומת רפיח ביומה הראשון, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967) נפל מפגיעת פגז מצרי בזחל"ם כשהוא נמצא ביחידה של סיירת השריון ושימש כמקלען בו. בצומת התבצר המערך המצרי החזק ביותר בסיני וכמאה מטר לפני הצומת התחיל הקרב, כשאש תופת ניתכה בקצב אימים מלועות אשר זרעו הרס ומוות - והסיירת היתה נתונה במלכודת, כי בקצה הכביש השתרעו שדות מוקשים ולהיסוג לא היתה כל אפשרות. את שמואל הספיקו לחלץ מתוך הזחל"ם לפני הפגיעה השנייה ברכב והשכיבוהו בצד הכביש, כשחבריו מנסים להצילו - אך ללא הועיל. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בשער העמקים.
בהוצאת הקיבוץ הופיעה חוברת לזכרו הנושאת את שמו. כן מוזכר שמו עם עוד ארבעה מחבריו. ב"השבוע" של שער העמקים. בחוברת 53"מהם" שהוצאה לזכר נופלי הקיבוץ הארצי במלחמת ששת הימים הוקדש עמוד לתולדותיו. זכרו הועלה בעלון המועצה האיזורית זבולון "דפים" וכן בספר של סיירת השריון.